האם הגשת תביעה ופרסומה באינטרנט - היא כפרסום לשון הרע?

בפני בית המשפט במסגרת ת"א (שלום -חדרה) 9596-07-10, עמדה, בין היתר לשאלות נוספות, גם שאלה זו לבחינה.

בעניין זה טענה התובעת בתיק כי בשני מישורים פעלו הנתבעים באופן המהווה לשון הרע כנגדה לטענתה - האחד, עצם הגשת תביעה כנגדה בתיק אחר; והשני, פרסום כתב התביעה באתר אינטרנט. טענתה של התובעת היא כי לשון הרע לכאורה שפרסמו הנתבעים כנגד התובעת, גרמה ללקוחות אחרים של התובעת לבטל עימה עסקאות ללא סיבה, דבר שגרם לתובעת להשקיע סכומי עתק בהשבת אמון הלקוחות הפוטנציאליים והקיימים בה.

 

באופן תמציתי ובקצרה, בית המשפט דחה את טענות התובעת לעניין לשון הרע ופסק, כפי שיפורט להלן בקצרה ובתמציתיות, כי:

א. כאמור בפסיקה, הוכר זה מכבר עקרון קיום חובת הזהירות גם בעת נקיטת הליכים משפטיים. ע"פ ההלכה שנקבעה בפסיקה, פעולה רשלנית הנעשית במסגרת של הליך משפטי, עשויה להקים למי שנפגע מכך, עילת תביעה עצמאית נגד מי שגרם לו עוולה. אולם יש לזכור כי לא בקלות בית המשפט יטיל אחריות שכזו, שכן בדרך כלל תידרש הוכחת התנהגות שאינה בתום לב, התנהגות שיש עימה רשלנות בולטת או ניצול לרעה של הליכי משפט. אולם במקרה דנן, פסק בית המשפט כי לא הוכחה כל פעולה רשלנית במעשי הנתבעים בעצם הגשת התביעה בתיק האחר, כפי שלא הוכחה התנהגות חסרת תום לב מצד הנתבעים בעצם הגשת התביעה בתיק האחר ו/או רשלנות מצידם או ניצול לרעה של הליכי משפט.

 

ב. לעניין פרסום כתב התביעה ברשת האינטרנט - פסק בית המשפט כי לא הוכח שהנתבעים הם אלו אשר העבירו לאתר האינטרנט את כתב התביעה או כי היה להם קשר עם פרסום כתב התביעה באתר האינטרנט. יתרה על כן, בית המשפט ציין כי, התובעת במקרה זה, הסתירה את העובדה כי היא עצמה הגישה תביעת לשון הרע כנגד אדם אחר ובתביעה ההיא כנגד אותו אדם, טענה התובעת כי אותו אדם הוא אשר הקים את אתר האינטרנט המדובר והוא אשר העלה לשם ציטוטים מכתבי התביעה שהוגשו כנגדה. לכן תמוה, ציין בית המשפט בפסק דינו, כיצד, לאור טענות התובעת בתביעה ההיא כנגד אותו אדם,  טוענת התובעת כעת, במקרה דנן, כי יש לראות בנתבעים כאחראים לפרסום באותו אתר אינטרנט. 

ברור כי משבית המשפט פסק שלא הוכח כי הנתבעים הם אלו אשר פרסמו את כתב התביעה באינטרנט, די היה לדחות את טענות התובעת בנושא זה. אולם למרות זאת, בית המשפט התייחס גם לשאלה האם מהווה פרסום כתב התביעה באינטרנט משום "לשון הרע".

 

האם מהווה פרסום כתב התביעה באינטרנט משום "לשון הרע"?

1. כהקדמה, אציין כי ע"פ סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול:

"(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)    לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)    לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)    לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

 

    בסעיף זה   "אדם  " – יחיד או תאגיד;"

2. לצורך גיבוש עוולה בגין לשון הרע, אין צורך להוכיח כי בפועל, אדם הושפל או בוזה אלא די בכך שהפרסום עלול היה להביא לתוצאה כזו. לפיכך, אמת המידה שנקבעה לבחינת לשון הרע, היא אובייקטיבית.

3. אולם, עצם פרסום דבר הגשת תביעה בתיק האחר, קבע בית המשפט, מקום בו לא הוצא צו איסור פרסום לגביה – אינו עולה כדי לשון הרע, שכן הדבר נכלל בהגנה שבסעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע. הגנה זו כאמור, מתייחסת לפרסומי דין וחשבון, נכונים והוגנים, על מה שנאמר או אירע בישיבה פומבית של בית משפט. יצוין כי פסיקת בית המשפט פרשה כי הדבר כולל גם פרסומי דין וחשבון, נכונים והוגנים, בדבר הגשת תביעה או ערעור אף אם טרם אלו החלו להתברר.

 

לפיכך קבע בית המשפט בעניין זה כי משלא הוצא צו איסור פרסום בנוגע לתביעה, הרי שמדובר בפרסום מותר בהתאם לסעיף 13 האמור לעיל.