יום רביעי, 3 באפריל 2013

מה הדין מקום בו צד להליך משפטי מבקש למחוק החלטה שניתנה בהליך משפטי לו הוא היה צד מרשת האינטרנט?


בשאלה זו עסק בית המשפט העליון במסגרת תיק אשר בו ביקש אדם להסיר מהאינטרנט החלטה אשר לדבריו מכילה מידע "ישן" אשר פרסומו כיום ברשת האינטרנט, פוגע בו ובעיסוקו.


בית המשפט העליון ציין כי בבקשת המבקש מדובר למעשה בבקשה לאיסור פרסום בדיעבד. שכן, ההחלטה ניתנה כבר לפני למעלה מ-3 שנים, במסגרת הליך שהתנהל בדלתיים פתוחות ומבלי שניתן צו איסור פרסום כלשהו.


בית המשפט העליון קבע כי פרסום החלטות בתי המשפט ופרסום שמות הנוטלים חלק בהליך המשפטי הם חלק מעקרון פומביות הדיון, שהינו כלל יסוד בעל מעמד חוקתי על-חוקי. חריגה מעקרון פומביות הדיון תעשה אך ורק בהתאם להוראה בדין המאפשרת כן או על פי החלטת בית המשפט מכוח עילות מפורשת שנקבעו בחוק לשם כך. ובכל מקרה חריגה שכזו - תעשה במשורה, לאחר שקילה זהירה ועל דרך הצמצום.
 

נוסף על כן, ציין בית המשפט העליון כי "הכלל הוא שעצם הפגיעה בפרטיותו של בעל-דין, בשמו הטוב, או בפרנסתו, כתוצאה מפרסום החלטה שיפוטית בעניינו – ככלל לא די בה, כשהיא לעצמה, כדי לגבור על עקרון פומביות הדיון. סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט, מורה כי רק במקום שבו רואה בית המשפט צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיותו, רשאי הוא לאסור פרסום בקשר לדיוני בית-המשפט מכח אותו סעיף. הפסיקה פירשה הוראה זו בצמצום יחסי ונקבע שבעקרון, תינתן הבכורה לעקרון פומביות הדיון על פני הזכות לפרטיות, שכן ברוב המקרים הזכות "הרגילה" לפרטיות – הגם שאף היא זכות יסוד – נסוגה מפני עקרון הפומביות".


ובהמשך ציין בית המשפט העליון בנוסף כי "גם הטענה בדבר פגיעה "ביכולת המשא ומתן" של המבקש אל מול גורמים שעימם הוא בא במגע במסגרת עיסוקו – איננה מסוג העניינים, אשר יש בהם כשלעצמם כדי לגבור על עיקרון פומביות הדיון. זאת ועוד – בית-משפט זה עמד לא פעם על כך שהמונח: "הגנה על בטחונו של בעל דין" המופיע בסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט – איננו כולל הגנה על בטחונו הכלכלי של בעל דין".


מאחר ובקשתו של המבקש לא בגדר החריגים שנקבעו בדין לחריגה מעקרון פומביות הדיון, דחה בית המשפט העליון את בקשתו אולם הציע למבקש לפנות באופן ישיר לאתרי החיפוש באינטרנט שאולי יוכלו לסייע לו.
 

(ע"א 2763/09)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה על תגובתך.